מי שגדל בארץ בשנות ה 70-80 של המאה הקודמת, לא זוכר שההורים שלו פנו למומחים ויועצים לעזרה בתכנון העתיד הכלכלי של משפחתם. מה השתנה בשלושים השנים האחרונות שהפך את התכנון הפיננסי ממיומנות משפחתית בסיסית לנושא מורכב וקריטי?
ידוע שהתנהלות כלכלית נלמדת בראש וראשונה בבית. ילדים מסתכלים, מקשיבים ולומדים בבית כיצד להתנהל: מעריכת קניות במכולת, דרך היחס לעבודה וכסף, מתי ולמה מחליפים רכב, איך לוקחים ופורעים הלוואות ועוד שלל רב מאוד של פעולות והתייחסויות שמרכיבות את עולם הידע הראשוני של הילדים בנושאים כלכליים.
רובנו, גם אם גדלנו בבתים עם הורים אחראים שדאגו לעתיד המשפחה, לא זוכרים שהנושא הצריך מיומנות מיוחדת או פניה לייעוץ חיצוני. ואכן כך היה, ובצדק. אבל מאז, חלו מספר שינויים מהותיים שהפכו את נושא תכנון העתיד הכלכלי המשפחתי, לקריטי יותר ויחד עם זאת למסובך יותר.
בראש וראשונה: 1. תוחלת החיים תמונה שווה אלף מילים
מקור: הלמ”ס
המשמעות הכלכלית הראשונה של העלייה המבורכת בתוחלת החיים היא שאנחנו אמורים לייצר במהלך שנות העבודה שלנו חסכון שיספיק להרבה יותר שנות פרישה מאושרות ובריאות (ראו טבלה להלן) .
בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים עמדו לפני הפורשים 15 שנות פנסיה בממוצע. בני ה 40 של היום שיפרשו בשנת 2045 יזדקקו לפנסיה במשך כ 28 שנים (!). אחד הפתרונות עליו מדובר רבות הוא העלאת גיל הפרישה, זה הגיוני וכנראה לא יהיה מנוס מכך. גם אם גיל הפרישה יועלה ל 70 (25 שנות פנסיה בממוצע) מדובר בשינוי ענק שמי שלא ייערך אליו כראוי, ייאלץ להמשיך לעבוד למחייתו גם מעבר לגיל 70.
התארכות תוחלת החיים והשפעתה האדירה על החיסכון הפנסיוני הדרוש הובילו את הממשלות (לא רק בישראל) לפתרון מסוג אחר – העברת האחריות על החסכון הפנסיוני מהמדינה לעובד.
2. ביטול הפנסיה התקציבית והקרנות הוותיקות
המהלך נגרם, כאמור, בעקבות ההבנה שהקופה הציבורית לא תוכל לממן את המתכונת הישנה של הבטחת קצבה לעובדים. במתכונת הישנה הייתה הבטחה שבפשטנות רבה אמרה: על כל שנת עבודה נבטיח לך 2% קצבה עד למקסימום של 70% מהשכר למי שיעבוד 35 שנים ומעלה. אכן הסדר מצוין שלא דורש יותר מדי תכנון: נעבוד “עד הפנסיה” נקבל 70% מהשכר אליו התרגלנו, השלמה קטנה מביטוח לאומי, עוד קצת כסף שחסכנו וירושה מההורים (שבינתיים הלכו לעולמם כי תוחלת החיים נמוכה..) הנה לכם תכנית.
בשיטה ה”חדשה” (שיטת הצבירה) הנהוגה מאז, אין הבטחה או אפשרות לדעת מראש מה יהיה גובה הקצבה החודשית שיעמוד לזכות העובד בגיל פרישה עד לרגע הפרישה עצמו (גם אם תעבדו 35 או 40 שנים). הדבר תלוי במספר משתנים:
כמה כסף יופרש
מסלול ההשקעה בו תבחרו ובעקבותיו הרווחים (או ההפסדים) שיצטברו
מקדם הקצבה, אם הוא לא מובטח, יושפע מתוחלת החיים כפי שתהיה בעת פרישה
מסלול הקצבה בו תבחרו
מאז ביטול הפנסיה התקציבית והקרנות הוותיקות, הממשלה שהעבירה את האחריות לכתפי העובדים, מנסה לעזור להם ע”י חקיקת חוקים נלווים כמו “חוק פנסיית חובה” ומתן הטבות מס על חסכונות לפנסיה.
אבל הנתון לגבי גובה הקצבה החודשית שיקבל העובד בגיל פרישה נשאר נעלם לא רק בגלל מאפייני “שיטת הצבירה” אלא גם בגלל מאפייני שוק העבודה שהשתנו מאוד בדור האחרון.
3. דור ה Y בעבודה
בעבר אנשים רבים היו נכנסים למקום עבודה קבוע בסביבות גיל 25 מיד אחרי הלימודים. ניתן היה לראות אנשים שעובדים “עד הפנסיה” באותו מקום או מחליפים 2-3 מקומות במהלך החיים.
שוק העבודה של היום מתאפיין בכניסה מאוחרת יותר, החלפת מקום עבודה מדי כמה שנים עם “הפסקות התרעננות” מדי פעם וסיכון לא מבוטל להיות “לא רלוונטי” בגלל שינויים טכנולוגיים.
המאפיינים הנ”ל של שוק העבודה העכשווי משפיעים גם כן על רמת המיומנות הנדרשת בתכנון הכלכלי האישי ובתכיפותו. הדבר אף מקבל משנה תוקף אצל עובדי ההייטק.
4. עובדי ההייטק
עוד לפני כניסת הדור הצעיר לעבודה בחברות ההייטק התאפיין מגזר זה במאפיינים ייחודים שהופכים את התכנון הפיננסי לקריטיים במיוחד עבור העובדים בו: שכר גבוה לתקופה בלתי ידועה.
הצורך לשמור על תחרותיות ולהמשיך לפתח ולהתפתח מאלצים את חברות ההייטק לבצע ארגון מחדש מדי מספר שנים אם זה לצורך התייעלות או בעקבות רכישות / מכירות / פיצולים / סגירה של חברות ופעילויות. לא פעם מוביל הדבר לעזיבה מרצון או לפיטורין.
יחד עם זאת, בתקופת העבודה התגמול הוא בד”כ טוב - בנוסף למשכורת גבוהה בהרבה מהממוצע במשק מתקבלים לעתים בונוסים נאים, אופציות ששווין יכול להרקיע שחקים, RSU, ESPP ועוד.
כשההכנסה הפנויה גבוהה אבל האופק התעסוקתי לא ידוע, חשוב מאוד לקבל מענה לשאלות הבסיסיות לגבי גובה החיסכון הרצוי, יכולת שמירה על רמת חיים, תכנון יעדים, אסטרטגיית השקעה, ניתוח סיכונים ועוד.
ניתן להבין מדוע “מיומנות בסיסית” של ההורים שלנו – לדאוג שיהיה מספיק כסף לפנסיה, הפכה לנושא מורכב הרבה יותר כיום.
אם נוסיף לכך את השכלול שעברו שוקי ההון והביטוח, מגוון הכלים והפתרונות בתחומי החיסכון, ההשקעה והביטוח והמורכבות של נושאי המיסוי, נבין מדוע כמעט כל משפחה כיום צריכה עזרה בתכנון העתיד הכלכלי.
תחזית פיננסית היא הצעד הראשון לראות ולשלוט בעתיד הכלכלי של משפחתך.